<h1>יראים סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
השבת העבוט. צוה הב"ה בכי תצא למלחמה השב תשיב לו העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך וזה בכסות לילה ובכסות יום צוה הכתוב בפ' ואלה המשפטים אם חבול תחבול (את) שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו ותנן [ב"מ קי"ג א'] מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום. ותניא בהמקבל בב"מ [קי"ד ב'] משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו משכונו שלא בשעת הלואתו חייב להחזירו. וטעמא דתרווייהו כסות לילה וכסות יום במשכונו (שלא) [שליח] (ב)בית דין מיירי בכסות לילה [כתיב] בפ' כי תצא בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו ודרשינן בהמקבל בשליח בי"ד הכתוב מדבר וכתיב בתריה השב תשיב לו את העבוט, בכסות יום כתיב אם חבול תחבול בשליח ב"ד הכתוב מדבר אתה אומר בשליח ב"ד הכתוב מדבר או אינו אלא בבעל חוב [כשהוא אומר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו הרי בעל חוב] אמור הא מה אני מקיים חבול תחבול בשליח ב"ד [ב"מ קי"ג ב'].
